סע לאט

אחרי חצי שנה שאני תופרת פה קילומטרים בלי הכרה... הגיע הזמן לעשות רשיון נהיגה קליפורני.

התיאוריה:

מסתבר ש"לחכות בתור" במשרד הרישוי זו לא המצאה ישראלית... אני ואיצ'וק לקחנו לנו כרטיס והמתנו, והמתנו, והמתנו, והמתנו.

סופסוף הגיע תורי. ישבה מולי פוצית מדופלמת ושאלה אותי האם יש לי: Social Security Number. (המקביל האמריקאי למספר זהות ישראלי). ואני התחלתי מספרת לה שישר אחרי התיאוריה אני ובעלי מתוכננים ללכת למשרד הפנים ולהגיש בקשה. (מה שהיה לגמרי נכון). אז מה היא אומרת לי: "אוקיי. אחרי שתגישו בקשה ואחרי שיגיע לך בדואר ה Social Security Number (משהו כמו עוד שבועיים) תחזרי לפה". נראה לה באמת??? אחרי שלמדתי לתיאוריה ואחרי שקמתי מוקדם ואחרי שעמדתי בתור שעות??????

מה הייתה עושה אמריקאית טיפוסית במצב כזה? אומרת תודה רבה וחוזרת אחרי שבועיים עם המספר זהות בידה, טובה ושמחת לבב. מה עושה ישראלית טיפוסית? אומרת תודה רבה, חוזרת לסוף התור, ממתינה ומתפללת שהפוצית המדופלמת תצא כבר להפסקת צהריים (מה שאכן קרה), וכשהגיע תורה וכששואלים אותה האם יש לה Social Security Number אז היא עונה במבט מתחסד:"לא"... ואז איפשרו לי לגשת לתיאוריה.

בזמן שאני חיכיתי עוד פעם בתור, איצ'וק כבר סיים את התיאוריה, ואפילו הוציא את הטופס כדי שאני אראה את השאלות שיהיו לי. (יש נוסח אחד בעברית... כן, עשינו תיאוריה בעברית). אז עברתי על הטופס בזמן שהמתנתי בתור , שיננתי את התשובות, ניגשתי למבחן, והפלא ופלא כל התשובות היו נכונות. (ברגע שסיימתי בדקו לי את המבחן ואמרו לי שעברתי).

ואז הבחורה שבדקה את המבחן אמרה לי: "איזה קטע, היה פה עוד בחור היום שעשה את המבחן בעברית".... אופס... ואני אמרתי: "really", ואז היא אמרה לי: "ונראה לי שהשם משפחה שלו הוא גם אורגד"... אוי לא... אז עשיתי עוד "really" אבל יותר מופתע. ואז היא אומרת לי, "ועכשיו אני רואה שהוא בעלך כי הכתובת שלכם זהה..." ואני בלי לחשוב פעמיים הפעלתי את כישורי המשחק שלי ועם עיני עגל מתקדמות הוצאתי מהפה במבטא הכי ישראלי שיש: "I'm sorry, don't understand english"... ההיא מרחמים שילחה אותי לדרכי עם טופס "עובר" ביד ועם רשיון נהיגה זמני (מי שעובר תיאוריה מקבל ישר רשיון נהיגה זמני)....יש!!!!!

הטסט:

וואלה, הם קצת טמבלים האמריקאים האלה. לטסט הנהיגה אתה מגיע עם האוטו שלך, הטסט מתבצע באוטו שלך וברגע שמסתיים הטסט אתה יודע אם עברת או לא (מותר לך עד 15 טעויות מינוריות בטסט). אם עברת, אתה לוקח את המפתחות, מניע את האוטו וחוזר הביתה עם רשיון נהיגה זמני. אם לא עברת, אתה לוקח את המפתחות, מניע את האוטו וחוזר הביתה עם רשיון נהיגה זמני (שאלוהים ישמור) ועם זימון לטסט נוסף.

איצ'וק עשה את הטסט לפניי והתגלה כחננה שלא מהעולם הזה. הטסטרית שלו במהלך הטסט אמרה לו: " אתה יכול לנסוע קצת יותר מהר" ומה החננה עונה לה במקום להדביק את דוושת הגז לפח? "אני מצטער, פשוט בגלל שאני אבא לילדים אז אני נוהג בזהירות יתרה במקומות מיושבים" @#$%$#@^% מי אתה ומה עשית לאיצ'וק?????

אז איצ'וק עבר את הטסט ללא טעויות ואפילו הטסטרית כתבה לו "good job" על הטופס.

הגיע תורי. מהרגע שנפתחה הדלת של האוטו ידעתי שזהו... אכלתי אותה. נכנסה לאוטו (לא לפני שהיא הזיזה את כסא הנוסע אחורה כמה שאפשר) ממותה. פשוט ממותה. הר אדם. לוויתן. התחילה לדקלם לי את הוראות הטסט.... ומתחילים.

ברגע שיצאנו ממגרש החניה של משרד הרישוי הממותה צעקה... "STOOOOP", ואני הבנתי שבדיוק הגיע רכב מימין אבל לא יכולתי לראות אותו כי מימיני ישבה ממותה שחוסמת כל שדה ראייה אפשרי. בלמתי במהירות ואמרתי "sorry".... וואלה מזל... רק זה היה חסר לי... תאונה בטסט. מפה והלאה נהגתי סבבה אבל מועקת "אין מצב שעברתי, אחרי שכמעט עשיתי תאונה" התיישבה לי טוב טוב בגרון.

בסיום הטסט, הממותה אמרה לי שאני צריכה להקפיד לעצור עצירה מוחלטת בתמרור עצור וכשאני עוברת לנתיב ימין לא להסתמך על המראות אלא להסתכל מעבר לכתף ימין. (בטח, אם הייתי מסתכלת מעבר לכתף ימין, גם הייתי נבהלת מהגודל שלך וגם לא הייתי רואה כלום!!!). ואז אמרתי לה בפרצוף מסכן, "אז לא עברתי?" והיא עונה לי "או...עברת, ביצעת 4 טעויות מתוך 15". עברתי???????? תגידי, היינו באותו אוטו, כמעט עשיתי תאונה... איך עברתי???? סבבה, עברתי.

אחרי 17 וחצי שנים בהם אני נוהגת יומיום.. עברתי טסט!!!!

נשיקות לכוווולם ובמיוחד לך... וסעו בזהירות, אה?