מיומנה של עקרת בית נואשת... בסן פרנסיסקו


יום שלישי, 24 במאי 2011

הכל דבש (לייט)

משפחה וחברים יקרים, הגיע הזמן לנער את השטיחים האדומים..... עוד חודש בדיוק אני חוזרת לארץ לביקור!!!!!

חודש....
זוכרים את הפוסט בו סיפרתי שעליתי וירדתי על המשקל בגלל שעליתי ועליתי במשקל?
אז ככה.... מאז היו ירידות ועליות, כמו סירה בים גלי, ולפני שהסירה הזו עולה על גל צונאמי שאין ממנו דרך חזרה... החלטתי לעשות מעשה!
שירה, חברתי החמודה, ואנוכי הלכנו לשיעור ספינינג... אלוהים אדירים, שירה דיוושה חמש דקות על השעון וירדה כמעט מעולפת מהאופניים, מזיעה, מתנשפת ונורא מסכנה. ואני.. כמו חברה טובה, אפילו לא העפתי מבט לכיוונה, דיוושתי, דיוושתי, לא ראיתי בעיניים, המשכתי לדווש באטרף כשלמול עייני אני רואה את הסצנה שאני חוזרת לארץ ואף אחד לא מזהה אותי, ומי שבכל זאת מזהה, מתכחש לקיומי. אחרי 30 דקות של דיווש מטורף (בהם הרגליים פשוט דיוושו בלי הוראה מהמוח שהפסיק לעבוד, הזעתי כמו חזרזיר, בקושי הצלחתי לנשום או לדבר, ואפילו התחלתי לראות מראות הזויים), גיליתי שעם כל ההו הא שעשיתי בכלל לא הייתה התנגדות לאופניים. (תגידו- מי הטמבל הזה שהחליט שבספינינג כל אחד דואג להתנגדות של האופניים שלו? ברור שאני לא אעלה את ההתנגדות, וברור שאני אעשה את עצמי כאילו אני כן... )
בסוף השיעור הטוסיק שלי פשוט נכנס לשוק. הוא רגיל להיות מפונק במיני תופינים ומאפים והנה פתאום אני דורשת ממנו לשבת על כיסא בגודל שמינית מגודלו ועוד להזיז את התחת שלו.... הגזמתי.... והוא גמל לי בכאבי תופת כל פעם שניסיתי לזוז ביומיים שאחרי.... מסכן, מה עוללתי לו...
אבל חברים יקרים, יאמר לזכותי שלא נשברתי (עדיין) ואני ממשיכה במרץ דו שבועי.... בכל זאת, עוד חודש.

*********
עמיתוש בן 6-
יא אללה, הצוציק המנומש הזה כבר בן 6! זהו, הוא הגיע לגיל שזוכרים ממנו גם כשמבוגרים... מה אומר, שמעכשיו צריך להיות סופר נחמדים לעמיתוש ולהתחיל להשקיע (נראה לי שהתכוונתי להמשיך להשקיע).
אז עמיתוש ביקש יומולדת מגניבה של פעילויות ספורט ותחנות וכאלה... ושוב... הוא יזכור, אז... נשמע ונעשה.
הכל היה מתוכנן לעילא ולעילא, אבל כרגיל... מזג האויר....או יותר נכון החזאים החארות האלה, הבטיחו גשם וסופות בדיוק בשבת השמחה, אז דחינו.... ומה בסוף? לא גשם, לא סופות ולא מגפיים, השמש באותו יום פינקה, ליטפה, חייכה בזדוניות, כאילו אומרת לנו.. טמבלים, מה אתם סומכים עליהם? תסמכו רק על דני רופ היהודי!

**********
עמיתוש נכנס פה לג'ננה של כדורסל. בהתחלה הוא שיחק כמו נשרק'ה מהמערכון של הגשש, הידיים והרגליים שלו נזרקו לכיוונים מנוגדים בלי קשר לכדור ולסל. היום, אחרי מספר חודשים, אני מודיעה לכם חבר'ה, יש פה את מייקל ג'ורדן הבא!!!!!, אמנם הוא לבנבן ג'ינג'י, אבל הילד לא מחטיא!! כל יום הוא משחק כמה שעות טובות בכדורסל! הבאסה היחידה היא שיש לי הרגשה שהגנים שלי ידפקו לו את הקריירה... בכל זאת לא נראה לי שאמא של מייקל ג'ורדן הייתה מטר חמישים ושמונה.

וואו, 6 שנים אני אמא.... 6 שנים... מה אומר שכבר 6 שנים אני לא ישנה 10 שעות ברציפות, ככה בכיף, בלי השכמות, 6 שנים הלב שלי רחב יותר ומכיל יותר ו-6 שנים ותשעה חודשים שהג'ינסים היפים ההם לא עולים עלי.

נשיקות לכווווווולם ובמיוחד לך, נתראה עוד חודש!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה