שלום לכווולם,
את איצ'וק שלחתי ככוח חלוץ לברקלי. הפלתי עליו רשימת מטלות וחשבתי שעשיתי עסק טוב.... טעיתי בענק.
ערב אחד (בו הייתי מותשת לחלוטין אחרי שבימים שלפניו פיניתי, סיידתי וניקיתי את הבית, מכרתי את התכולה שלא לקחנו אתנו ולא אחסנו, התרוצצתי בבנקים, נפרדתי מחברים וממשפחה), דיברתי עם איצ'וק. איצ'וק היה נשמע לי שמח וטוב לבב והיה גאה ומבסוט שהוא קנה בוסטר לרכב לעמיתוש. בוסטר!!!! אין אוטו... אבל בוסטר יש!!! יופי באמת.... בשביל זה שלחתי אותו לפני שבוע לברקלי ונשארתי עם כל הארגונים והסידורים?? בשביל בוסטר???
זהו, הגיע הזמן... עליתי על טיסה עם 2 הילדודים ושני ההורים שלי .
אז ככה, 12 שעות טיסה לפילדלפיה, שעתיים קונקשיין (בפילדלפיה כמובן), 6 שעות טיסה לסן פרנסיסקו...8 שעות (ברוטו) הילדים ישנו כמו מלאכים, 12 שעות ילדים ערים, מתרגשים, ובעיקר עייפים. סה"כ עבר בשלום, מזל שיש את סבא שוקי וסבתא ניצה.
נחתנו בסן פרנסיסקו ואיצ'וק חיכה לנו בשדה ליד המזוודות, הילדים רצו אליו, חיבוקים, נשיקות, אחר כך נשיקות לחם ולחמות, ואת מי איצ'וק שכח לחבק ולנשק בתירוץ של התרגשות וגעגועים ??? ניחשתם נכון....
הגענו לדירה בווילג' של ברקלי (דירה ששכרנו עוד מהארץ). חייבת להגיד שיחסית לציפיות... אחלה דירה, גדולה, מרווחת, הרבה ירוק נשקף מהחלונות.
סן פרנסיסקו ידועה כעיר הקולינארית הטובה ביותר באמריקה. בלילה הראשון החלטנו לבדוק את העניין. האמת? המקדונלד אותו הדבר כמו בארץ :-)
הלילה הראשון- נשפכנו. הלכנו לישון בחלוקה הבאה: עמית ויעל בחדר החדש שלהם, סבא שוקי וסבתא ניצה בחדר אורחים, אני ואיצ'וק בחדר שלנו. (כשאתם מדמיינים את החדרים, תוסיפו המוני ארגזים, מזוודות ותיקים פזורים בכל הבית... שזועקים לפריקתם). הטיילת התחילה באזור 0100 בלילה שלנו. לא היה אדם אחד שישן במיטה אחת כל הלילה... בסופו של דבר התעוררנו כשסבתא ניצה בחדר אורחים, איצ'וק בחדר ילדים, יעל ואני בחדר שינה הורים, ועמית וסבא שוקי בסלון. 2 הלילות האחרונים הסתיימו פחות או יותר באותה חלוקה אבל עם פחות נדידות. נראה לי שעדיף שמראש נלך לישון ככה...
יום למחרת הלכנו לפיקניק של הגן של עמיתוש. זה קטע מטורף, כל אחד מההורים מציג את עצמו באופן עצמאי להורים האחרים. איצ'וק היה בשיאו ומרוב התלהבות הוא גם הציג את עצמו לעוברת אורח שבאה עם הנכד שלה לגן השעשועים (ההיא לא הבינה מה פתאום הוא לוחץ לה יד ואומר לה שקוראים לו איתמר והוא אבא של עמית...לא הפסקתי לצחוק...), עמיתוש יחסית הפתיע, התחבר שם כבר לילדים (יש הרבה ילדים שיודעים עברית), ביום שני הוא מתחיל את הגן ואני מקווה שהוא ימשיך להפתיע. מסתבר שהוא ממש מתחיל בית ספר, לומדים שם את ה ABC, חשבון וכאלה... לפחות בגן חובה אין שיעורים. עוד משהו שגיליתי שקצת ביאס זה שאני צריכה לשלוח אותו כל יום עם אוכל לגן, אסור בשר והם לא מחממים את האוכל. בקיצור עמיתוש הולך לאכול שנה שלמה פסטה קרה בלי רוטב.
מאז ועד היום, סבתא ניצה ואני פקדנו את איקאה מספר פעמים, בנינו ריהוט, צבענו, ניקינו, שאבנו והתעייפנו!!!, סבא שוקי לקח את הילדים לגן חיות ועכשיו הם בדרך ללונה פארק, עמיתוש בג'ט לג נוראי, נרדם בכל מקום על הריצפה, יעלי דווקא בסדר יחסית... ואיצ'וק??? איצ'וק מבלה בשבוע אוריינטציה, הרבה מסיבות, ארוחות ומפגשים חברתיים.
עד כאן הסיכום של שלושת הימים הראשונים...
נשיקות לכוווולם ובעיקר לך (מקווה שיגיעו עוד 20 שעות אחרי קונקשיין בפילדלפיה)
את איצ'וק שלחתי ככוח חלוץ לברקלי. הפלתי עליו רשימת מטלות וחשבתי שעשיתי עסק טוב.... טעיתי בענק.
ערב אחד (בו הייתי מותשת לחלוטין אחרי שבימים שלפניו פיניתי, סיידתי וניקיתי את הבית, מכרתי את התכולה שלא לקחנו אתנו ולא אחסנו, התרוצצתי בבנקים, נפרדתי מחברים וממשפחה), דיברתי עם איצ'וק. איצ'וק היה נשמע לי שמח וטוב לבב והיה גאה ומבסוט שהוא קנה בוסטר לרכב לעמיתוש. בוסטר!!!! אין אוטו... אבל בוסטר יש!!! יופי באמת.... בשביל זה שלחתי אותו לפני שבוע לברקלי ונשארתי עם כל הארגונים והסידורים?? בשביל בוסטר???
זהו, הגיע הזמן... עליתי על טיסה עם 2 הילדודים ושני ההורים שלי .
אז ככה, 12 שעות טיסה לפילדלפיה, שעתיים קונקשיין (בפילדלפיה כמובן), 6 שעות טיסה לסן פרנסיסקו...8 שעות (ברוטו) הילדים ישנו כמו מלאכים, 12 שעות ילדים ערים, מתרגשים, ובעיקר עייפים. סה"כ עבר בשלום, מזל שיש את סבא שוקי וסבתא ניצה.
נחתנו בסן פרנסיסקו ואיצ'וק חיכה לנו בשדה ליד המזוודות, הילדים רצו אליו, חיבוקים, נשיקות, אחר כך נשיקות לחם ולחמות, ואת מי איצ'וק שכח לחבק ולנשק בתירוץ של התרגשות וגעגועים ??? ניחשתם נכון....
הגענו לדירה בווילג' של ברקלי (דירה ששכרנו עוד מהארץ). חייבת להגיד שיחסית לציפיות... אחלה דירה, גדולה, מרווחת, הרבה ירוק נשקף מהחלונות.
סן פרנסיסקו ידועה כעיר הקולינארית הטובה ביותר באמריקה. בלילה הראשון החלטנו לבדוק את העניין. האמת? המקדונלד אותו הדבר כמו בארץ :-)
הלילה הראשון- נשפכנו. הלכנו לישון בחלוקה הבאה: עמית ויעל בחדר החדש שלהם, סבא שוקי וסבתא ניצה בחדר אורחים, אני ואיצ'וק בחדר שלנו. (כשאתם מדמיינים את החדרים, תוסיפו המוני ארגזים, מזוודות ותיקים פזורים בכל הבית... שזועקים לפריקתם). הטיילת התחילה באזור 0100 בלילה שלנו. לא היה אדם אחד שישן במיטה אחת כל הלילה... בסופו של דבר התעוררנו כשסבתא ניצה בחדר אורחים, איצ'וק בחדר ילדים, יעל ואני בחדר שינה הורים, ועמית וסבא שוקי בסלון. 2 הלילות האחרונים הסתיימו פחות או יותר באותה חלוקה אבל עם פחות נדידות. נראה לי שעדיף שמראש נלך לישון ככה...
יום למחרת הלכנו לפיקניק של הגן של עמיתוש. זה קטע מטורף, כל אחד מההורים מציג את עצמו באופן עצמאי להורים האחרים. איצ'וק היה בשיאו ומרוב התלהבות הוא גם הציג את עצמו לעוברת אורח שבאה עם הנכד שלה לגן השעשועים (ההיא לא הבינה מה פתאום הוא לוחץ לה יד ואומר לה שקוראים לו איתמר והוא אבא של עמית...לא הפסקתי לצחוק...), עמיתוש יחסית הפתיע, התחבר שם כבר לילדים (יש הרבה ילדים שיודעים עברית), ביום שני הוא מתחיל את הגן ואני מקווה שהוא ימשיך להפתיע. מסתבר שהוא ממש מתחיל בית ספר, לומדים שם את ה ABC, חשבון וכאלה... לפחות בגן חובה אין שיעורים. עוד משהו שגיליתי שקצת ביאס זה שאני צריכה לשלוח אותו כל יום עם אוכל לגן, אסור בשר והם לא מחממים את האוכל. בקיצור עמיתוש הולך לאכול שנה שלמה פסטה קרה בלי רוטב.
מאז ועד היום, סבתא ניצה ואני פקדנו את איקאה מספר פעמים, בנינו ריהוט, צבענו, ניקינו, שאבנו והתעייפנו!!!, סבא שוקי לקח את הילדים לגן חיות ועכשיו הם בדרך ללונה פארק, עמיתוש בג'ט לג נוראי, נרדם בכל מקום על הריצפה, יעלי דווקא בסדר יחסית... ואיצ'וק??? איצ'וק מבלה בשבוע אוריינטציה, הרבה מסיבות, ארוחות ומפגשים חברתיים.
עד כאן הסיכום של שלושת הימים הראשונים...
נשיקות לכוווולם ובעיקר לך (מקווה שיגיעו עוד 20 שעות אחרי קונקשיין בפילדלפיה)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה