מיומנה של עקרת בית נואשת... בסן פרנסיסקו


יום חמישי, 11 בנובמבר 2010

צ'ק-איטו-בלטה

לפני חמישה עשר ימים קרה הלא יאומן והבנות פה הצליחו לשכנע אותי לעשות איתן הליכה בערב (דווקא לא היה קשה כל כך, יש לי כושר טבעי :-)).
בוקר אחרי התעוררתי עם צוואר תפוס בהחלט. נראיתי כמו הודי שעושה את תנועת הכן/לא ב pause. אז זה לא היה כזה נורא (דווקא אחלה סיבה להבריז מההליכות הבאות- "הצוואר נתפס לי אחרי הליכות") רק שבאותו יום בדיוק, עינת, יאיר ועידן נועם מגיעים אלינו. (עינת ויאיר הם חברי ילדות שלי מהבית ויאיר מתחיל פוסט דוקטורט בסטנפורד ועד שהם יתארגנו על רכב, דירה וכל הבלאגנים הם יגורו אצלנו עם בנם בן השלוש וחצי, עידן) והבית חייב, אבל חייב לעבור ניקוי וסידור יסודי... בכל זאת באים אורחים.
לנקות בית בזווית ראש אלכסונית זה לא כל כך קל ובדיעבד היה נראה שרק החצי השמאלי של הבית נקי. אחר כך נהגתי לשדה התעופה עם צוואר תפוס. ניסיתי לנסוע כל הדרך במסלול הימני כדי שלא אצטרך להטות את הצוואר. מי אמר שאני לא עושה ספורט? שרירי העיניים עבדו יופי יופי, נראה לי שהורדתי קצת בנסיעה. בכל מקרה הגעתי לשדה וישר ראיתי את יאיר רץ לכיווני ולפני שהספקתי להגיד משהו הוא קפץ עליי וחיבק... ואני רק צועקת עליו... "כוס אמכ...הצוואר...." מסכן...קבלת פנים לתפארת.
כמו ישראלים עקשנים וקמצנים הצלחנו להכניס 7 מזוודות, 3 תיקים, עגלה, כסא לרכב, את עינת, עידן, יאיר ואותי (מזל שעשיתי אתמול הליכה) לאוטו החמוד שלנו... מה שהוכיח לי שוב שאין דבר העומד בפני הרצון...של יאיר...
היום עינת ויאיר עברו דירה. מאז ועד היום השלישייה גרה אתנו, וגן החיות שהיה לנו לפני שהם הגיעו הפך עם הגיעם לג'ונגל מסוכן ומפחיד. במשך שבועיים היה פה כאוס. דברים עפו באוויר, ילדים צורחים, רבים, משתוללים, קופצים (נראה לי שהשכנים למטה לא ידברו אתנו יותר), מרביצים, בוכים, הרבה איומים נזרקו לאויר, מעט מאוד עונשים ניתנו.... בקיצור שמח... אבל אין ספק שהיה כיף גדול... סוף סוף הרגשתי קצת בית...

****************

אני זוכרת שאמרו לי שתוך חודשיים הילדים ישרקו אנגלית... אנחנו פה שלושה חודשים והם מה זה שורקים... סרנדות ממש.
אם מקודם סיפרתי לכם על שרירי העיניים שאני פיתחתי עם צוואר תפוס, הם מפתחים שרירי עיניים כבר שלושה חודשים (אתם יודעים כמה שרירים מפעילים בשביל לעשות מבט עגל?).
בכל מקרה לא מדברים, לא מבינים ולא נעליים... לפני כמה ימים עמיתוש חזר מבסוט מהגן ואמר לי צ'ק-איטו-בלטה. ובאיות אנגלית check ittu balata. אוקיי... מה זה אומר? אולי זו אנגלית ספרותית? בסוף, אחרי תחקורים, תשאולים, שיטוט באינטרנט ודיונים הבנתי שהוא התכוון ל shake it to the right.... חודשיים עאלק...

***************

יעלי בת 3!!! זהו, היא הגיעה לגיל שהיא מכתיבה לי איזה יום הולדת לעשות לה. היא רוצה מסיבה. ורק בפארק. סבבה. אז אני וחברה (מיכל) שבנה גם חגג יומולדת ארגנו יומולדת בפארק. אז הזמנו מראש את כל הישראלים הקרובים אלינו, יום לפני קנינו הכל, ארגנו והכנו פשטידות, סלטים, בורקסים, עוגות יומולדת, עוגות מבוגרים, פינות יצירה לילדים, קישוטים, שקיות הפתעה ועוד.
בבוקר המסיבה- חשכו עיניי. מזג האוויר היה קודר, אפור ו....קר!!!!!!!!!! רק אתמול היינו עם הילדים עם בגדי ים בפארק מים עם מזרקות... מה לעזאזל קורה פה??? תאמינו לי.. מזג האויר פה אנטישמי.
אחרי התייעצויות עם מיכל החלטנו בכל זאת ללכת על זה (הכל כבר מוכן ואף אחד לא רוצה להסתבך עם יעלי) . שום דבר מתוכניות הפעילות לא יצא לפועל... היה קר!!! כל החברים עמדו במקומם עם מעילי דובון ידיים שלובות וחיוך שקפא. בקושי הצלחנו לפתוח את הפה ולשיר "היום יום הולדת", מרוב קור לא הצלחתי להבדיל אם אכלתי פשטידה קרה,עוגה או סלט (אבל כמובן -זה לא מנע ממני לאכול)... אל דאגה, יום למחרת המצפון שלי הזמין את כל החברים המסכנים שחרפו נפשם, אלינו הביתה, לתה חם עם דבש.

****************

כמה ימים אחרי, חגגנו ליעלי יומולדת בגן. איצ'וק התפנה מהלימודים, אני הכנתי עוגה מושקעת, יעלי לא ישנה בלילה לפני מרוב התרגשות. הגננת אמרה לי להגיע ב1045 ולהביא ספר שנקריא לילדים... סבבה!!
הגענו ב1050 עם "איילת מטיילת" ביד ועוגה בצורת כלבלב (אסרו עלי להביא ממתקים נוספים, הפתעות ודברים כיפיים). נכנסנו. הגננת הושיבה את כל הילדים במעגל. שקט. עוד כמה שניות של שקט. מתחיל קצת להעיק...עדיין שקט. אני ואיצ'וק מחליפים מבטים של "מה הפצלוחה הזו רוצה?"... ואז הגננת הואילה בטובה לשבור שתיקה ואמרה, "אוקיי, אתם רוצים להקריא את הספר שהבאתם?" בטח!! משתוקקים!! איצ'וק הקריא את הספר בתרגום סימולטני לאנגלית. יופי. מה עכשיו? אוקיי שרים ליעלי "happy birthday to you".... שירה כזו עייפה ומבאסת לא שמעתי הרבה זמן. אוקיי חותכים את העוגה מחלקים לילדים, כל ילד קיבל חתיכה קטנטנה שהצטערתי שלא הבאתי זכוכית מגדלת לילדים בתור הפתעה....זהו!!!! בזה נגמרה יום ההולדת. ב-1103 אני ואיצ'וק יצאנו מהגן!!!! הייתי בטוחה שעוד שנייה יקראו לנו בחזרה יזרקו עלינו קונפטי ותתחיל החגיגה... אז זהו..... שלא! מה זה? היתה יומולדת? איפה ימי ההולדת המושקעים של הארץ שבמשך שעה וחצי מחייכים, מקפצים ורוקדים? תאמינו לי אם יעלי לא היתה בגן יהודי הייתי חושבת שגם הם אנטישמים...כל כך התבאסתי מחגיגת יום ההולדת הזו שאחרי שיצאתי מההלם, רצתי לחנות ממתקים והפתעות, קניתי מלא ממתקים, בלונים וקישוטים ואחרי הגן עשינו מסיבה משפחתית אינטימית ואיכותית.

****************

ונקנח בהודעה חשובה!!! איצ'וק התותח התקבל לתכנית מאוד יוקרתית בברקלי שממומנת על ידי חברה שמגלגלת ביליוני דולרים ומשקיעה בסטארט אפים (אני נחשבת סטארט אפ??) . במסגרת התכנית איצ'וק יעביר את ההתמחות קיץ שלו בחברת סטארט אפ באזור (מה שחוסך לו נסיונות להתקבל להתמחות קיץ בחברות שונות ומשונות) ויסע לסיור עסקי של 10 ימים בסין (על חשבונם כמובן) וכמו שאומרים... מאחורי כל גבר מצליח עומדת עקרת בית נואשת.

נשיקות לכוווולם ובמיוחד לך

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה